פסק-דין בתיק ת"א 5051-08

1.         פתח דבר

פסק דין זה עניינו בתביעה עיקרית שהוגשה ע"י התובע, קבלן שיפוצים (להלן - מר לייזרוביץ'), נגד הנתבעים, בני זוג, שבביתם בוצעו עבודות השיפוצים על-ידי מר לייזרוביץ', מר אורי רוימי וגב' ענת בן נון ולנטיני (להלן - בני הזוג), ובתביעה שכנגד,  שהוגשה ע"י בני הזוג נגד מר לייזרוביץ' בגין הפרות נטענות של ההסכמים שנקשרו בין הצדדים.

2.         רקע עובדתי

ראשיתה של פרשה זו ביום 2.9.07. אז נכרת בין מר לייזרוביץ' ובין בני הזוג הסכם (להלן - ההסכם). בהסכם התחייב מר לייזרוביץ' לבצע עבודות שיפוצים ובניה בביתם של בני הזוג (להלן - העבודות), שנמצא ברחוב יהלום 7 בשערי תקווה (להלן - הבית). בני הזוג התחייבו לשלם בתמורה לביצוע העבודות סך של 250,000 ש"ח. כבר כעת ייאמר, כי סוגיית הכללת המע"מ בסכום התמורה נמצאת במחלוקת בין הצדדים, ועל כך ארחיב בהמשך. בסמוך לכריתת ההסכם שילמו בני הזוג למר לייזרוביץ' סך של 65,000 ש"ח על חשבון התמורה החוזית.

לאחר כריתת ההסכם בין הצדדים והתחלת ביצוע העבודות ע"י מר לייזרוביץ', התעוררה מחלוקת בין הצדדים בנוגע לביצוע העבודות. לאור הסכסוך המתהווה בין הצדדים נפגשו מר לייזרוביץ' ובני הזוג  ביום 11.10.07 בבית מכרים משותפים, ובפגישה זו דרש מר לייזרוביץ', כי בני הזוג ישלמו לו סך של 50,000 ש"ח על חשבון התמורה החוזית, על מנת שיוכל להמשיך לבצע את העבודות בביתם. ביום 22.10.07, אחד עשר יום לאחר הפגישה, העבירו בני הזוג את הסכום המבוקש, 50,000 ש"ח,  לחשבון הבנק של מר לייזרוביץ'.

בכך לא באו על פתרונן המחלוקות בין הצדדים. מספר שבועות לאחר אותה פגישה  נשלחה הודעת טקסט ע"י גב' בן נון ולנטיני למר לייזרוביץ', שזו לשונה:

"שוקי שלום, היות ואתה לא טורח לענות לטלפון אז ... זו חוצפה שבאת אתמול, רק עם שני עובדים, לא עבדת בעצמך למרות דבריך, לא התקשרת כשבאת לקחת אותם למרות שביקשתי במפורש, והיום לא הגעת ולא התקשרת ואתה לא עונה לטלפונים שלי! לידיעתך אנחנו מחפשים אינסטלאטור".

בהמשך להודעה זו נפגשו הצדדים פעם נוספת ביום 18.1.08 והפעם נערכה הפגישה בבית. במסגרת פגישה זו הגיעו הצדדים להסכמה, כי מר לייזרוביץ' ימשיך את ביצוע העבודות תוך מתן התחייבות של מר לייזרוביץ' בכתב לסיום עבודות הצבע והחשמל עד ליום 3.2.08, התחייבות לביצוע יתר העבודות עד לסיומן ברצף, וכן התחייבות לתשלום קנס בסך 500 ש"ח בגין כל יום איחור בהשלמת ביצוע העבודות לסוגיהן בהתאם להתחייבויותיו הנ"ל של מר לייזרוביץ'. ההתחייבויות הועלו על הכתב (להלן - כתב ההתחייבות) וצורפו כנספח ד לתצהיר עדותו של מר לייזרוביץ' וכנספח י לתצהירי עדותם של בני הזוג. במעמד הפגישה האמורה שילמו בני הזוג למר לייזרוביץ' תשלום נוסף בסך של 20,000 ש"ח.

המחלוקות בין הצדדים נותרו גם לאחר מכן. מר לייזרוביץ' נמנע מלשלוח את פועליו לביתם של בני הזוג ביום 28.1.08 ואף לא הגיע בעצמו.

ביום 30.1.08 שלח בא-כוחו דאז של מר לייזרוביץ', עו"ד מיכאל שרון, מכתב לבני הזוג, ובו נדרשו בני הזוג לשלם באופן מיידי את הסכומים שבפיגור. במכתב נאמר, בין השאר, כי על בני הזוג לשלם למר לייזרוביץ' "80,000 ש"ח לפי החוזה המקורי או 50,000 ש"ח לפי זיכרון הדברים האחרון" לשם השלמת העבודות בביתם. המכתב צורף כנספח יא לתצהירי עדותם של בני הזוג. בתשובה למכתב זה שלח בא-כוחם של בני הזוג, עו"ד רמי שפטר מכתב תשובה, בו הודיעו בני הזוג, כי הם דוחים את כל טענותיו של מר לייזרוביץ' המפורטות במכתבו של עו"ד שרון.

3.         דיון והכרעה

בטרם אדון בטענותיהם של הצדדים, אדרש לטענה, שהועלתה ע"י התובע, ולפיה ההסכם לא נחתם על-ידו, והחתימה המופיעה בשולי המסמך שצורף לכתב ההגנה שהגישו בני הזוג, והנחזית כחתימתו של מר לייזרוביץ', הינה מזוייפת (עמ' 10 לפרוטוקול, שורה 30; עמ' 11 לפרוטוקול, שורות 16-17).

העותק המקורי של ההסכם מצוי בידי בני הזוג. למרות זאת לא ביקש מר לייזרוביץ' לקבל לידו עותק מקורי זה לשם בדיקתו על ידי מומחה לזיהוי כתבי יד, ולא הגיש חוות דעת של מומחה בתמיכה לטענת הזיוף, שהעלה, כאמור לעיל.

בנסיבות אלה, ובהעדר כל ראיה התומכת בטענת הזיוף, דין טענה זו להידחות. לפיכך מתקבלת טענת בני הזוג, כי מר לייזרוביץ' חתם על ההסכם. הטוען טענת זיוף - נטל ההוכחה מוטל עליו. טענת זיוף היא טענה חמורה ויש לבחון את הראיות שהובאו להוכחתה בזהירות מרובה (ע"א 475/81, זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ,
פד"י מ(1)589). הנטל הוא כמקובל במשפט אזרחי, קרי, על הטוען את הטענה להוכיחה  תוך הטיית מאזן ההסתברויות לטובתו. אך ככל שמדובר בטענת זיוף, הרף הראייתי  הוא מחמיר ובעל משקל גבוה יותר מזה הנדרש בתביעה רגילה, והכל בהתחשב בנסיבות המקרה, במהות הטענות ובחומרתן (ע"א 292/64, כהן נ' אשד, פד"י יט(1) 414, 416; ע"א 6095/97, ישראל איטר בע"מ נ' בנק דיסקונט בע"מ, פד"י
נו(4)721, 734). מר לייזרוביץ' נמנע מהגשת חוות דעת של מומחה להוכחת טענתו, למרות שיכול היה לעשות כן, כאמור לעיל. בהתאם להלכה הפסוקה, משנמנע בעל דין מהגשת ראיה, העשויה לתמוך בטענתו, יש לזקוף הדבר לחובתו, וניתן להניח, כי אילו היתה מוגשת הראיה, היתה סותרת הטענה. משלא הגיש מר לייזרוביץ' חוות דעת של מומחה לזיהוי כתבי יד, אזי שיש לזקוף זאת לחובתו.  משנקבע, כי המסמך איננו מזוייף, יש לקבל הטענה, כי סכום התמורה החוזית, 250,000 ש"ח, כולל בחובו את המע"מ, כמפורט בנוסח ההסכם.

בני הזוג מייחסים למר לייזרוביץ' הפרות של ההסכם ושל כתב התחייבות. בני הזוג מציינים בהקשר זה, כי מר לייזרוביץ' לא עמד בלוח הזמנים שנקבע לביצוע העבודות עפ"י ההסכם, מיעט להגיע לעבודה בביתם, לא ביצע את עבודות השיפוץ ברציפות, לא פיקח כראוי על ביצוע העבודה וביצע את העבודות באיכות ירודה ביותר.

לעניין טענת בני הזוג לפיה מר לייזרוביץ' שלח לעבודה בביתם צוות מצומצם של פועלים, ואף הגיע בעצמו לעבודה לעיתים נדירות, השיב מר לייזרוביץ' בעדותו כך:

"זכותי גם לא להגיע לעבודה 10 ימים כל עוד אני לא חורג ממסגרת ההסכם. אני יכול לעשות את העבודה בעשרה ימים במקום תשעים יום. בהסכם לא כתוב שאני צריך להגיע כל יום עם כמות עובדים ספציפית. יש תאריך יעד להסכם ואם אני עומד בו אני לא רואה מקום להכנסת עובדים לאתר שלי" (עמ' 8 לפרוטוקול, שורות 5-8).